נכון, “מתנה” אולי נשמעת כמו מילה שמחה מדי בהקשר של גירושים,
אבל אם נסתכל לעומק, נבין שהכוונה היא אחרת לגמרי.
כי לצד הכאב, הפחד והשבר, גירושין יכולים גם לתת.
מה באמת “נותנים” הגירושים לילדים?
כשילדים חווים פרידה של הוריהם, הם לא יכולים לשנות את המציאות.
הם נאלצים לקבל אותה, לעכל אותה ולהסתגל לעולם חדש.
ופה- אם אנחנו כהורים עושים את העבודה שלנו נכון- טמונה המתנה האמיתית.
זו ההזדמנות שלנו להראות להם שאפשר להתמודד עם קושי,
שאפשר להיות עצובים ולכאוב,
אבל גם לקום, להמשיך, לצחוק, ולהרגיש שוב בטוחים.
זה שיעור על חוסן רגשי, הסתגלות ואופטימיות.
אלו מתנות שילוו אותם לכל החיים הרבה אחרי שהכאב הראשוני ידעך.
רגשות קשים הם לא אויב- הם מורה
כתבתי בעבר על הקשר בין חוסר יכולת להתמודד עם רגשות קשים
לבין התנהגויות הרסניות בגיל ההתבגרות.
כשלא יודעים להתמודד- בורחים.
כל אחד בורח אחרת:
יש מי ששותק ונסגר.
יש מי שכועס, צורח ותוקף.
יש מי שנמלט לשינה או למסכים.
יש מי שיברח מהבית.
ויש מי שיפתח נטייה להתמכרויות.
אבל אם נלמד את הילדים שלנו שכל רגש מותר,
שאפשר לכעוס, לפחד, להתגעגע- ושהכול פתיר וחלקם יחלפו,
נחסן אותם מפני בריחה.
נראה להם שהכאב לא הורס- הוא מלמד ומחזק.
מה תפקידנו כהורים בפרידה?
להיות המראה.
לאפשר לילדים לחוות את הרגשות במלואם,
להגיד במילים פשוטות: “זה בסדר להיות עצוב.”
להכיר להם דרכי התמודדות בריאות- לדבר, לצייר, לכתוב, לזוז.
לחזק בהם תחושת מסוגלות: “אתה יכול להתמודד, אני איתך.”
רגשות קשים הם לא סוף, הם חלק מהחיים.
וככל שניתן להם מקום מודע ובטוח, כך נבנה בהם חוסן אמיתי.
אם כבר קרה השינוי אז למה לא לצמוח ממנו?
גירושין הם לא רק סוף של פרק,
הם גם תחילתה של הזדמנות.
להראות לילדים שהחיים, גם כשהם משתנים,
עדיין יכולים להיות טובים.