"פתאום, בגיל 30 פלוס, זה הכה בי,"
היא אמרה בעיניים פקוחות.
"הפכתי להיות אמא שלי.
אני רואה אותה דרכי.
שומעת את הקול שלה במילים שלי,
את התגובות שלה בהתנהגות שלי,
כאילו היא מדברת מגרוני."
ישבנו בשקט.
ואז הגיעה התובנה.
כי כשאנחנו נפרדים, זה לא רק מבן או בת הזוג-
אנחנו גם נפרדים מהדימוי שהיה לנו על עצמנו.
ופתאום, בתוך ההורות החדשה הזו,
הדפוסים הישנים מתחילים לצוף.
ההורות החדשה מעוררת את ההיסטוריה הישנה
הגירושים מאלצים אותנו לבנות מחדש את מי שאנחנו כהורים.
אין יותר “אנחנו” אחד, יש “אני” כהורה בבית שלי.
ופה בדיוק הדפוסים שירשנו מההורים שלנו
מתעוררים לחיים.
מה שראינו בילדות- איך הם התמודדו עם כעס, עם קונפליקט, עם אהבה-
צף מחדש כשאנחנו בעצמנו נדרשים להחזיק הורות בתוך סערה.
אם אמא שלי שתקה- אני מוצאת את עצמי נאלמת.
אם אבא שלי התפרץ- אני מגיבה באותו טון.
אם הם התגרשו ונלחמו- אני נלחמת בלי לשים לב.
אם הם נמנעו- גם אני בורחת.
וזה לא כי אנחנו לא יודעים טוב יותר,
זה פשוט כי זה מה שלמדנו.
המעגל יכול להישבר
היא הבינה, באותו רגע של גילוי,
שיום אחד הילדים שלה יראו אותה דרכם-
בדיוק כפי שהיא רואה את אימה היום.
והיא לא רוצה שהם יירשו את הכאב,
אלא את היכולת לבחור אחרת.
זו נקודת המפנה האמיתית בגירושים.
לא רק לסיים קשר אלא להתחיל מחדש עם עצמך כהורה.
להבין שמה שאתה בונה עכשיו,
הוא לא רק הסדרי שהות, אלא דפוס רגשי חדש
שעובר הלאה לילדים שלך.
כשאנחנו מטפלים בעצמנו, אנחנו מרפאים את הילדים שלנו
כשהורה לוקח אחריות על הדפוסים שלו,
על מה הוא מעביר הלאה ומה הוא רוצה לעצור אצלו,
הוא משחרר גם את הילדים ממטען רגשי שאינו שלהם.
במובן הזה,
הגירושים יכולים להפוך להזדמנות של תיקון בין דורי.
זו לא קלישאה- זו בחירה יומיומית.
להיות ההורה שמפסיק את השרשרת.
שמגיב אחרת.
שמדבר אחרת.
שנמצא שם אחרת.
וכשמבינים שכל תגובה, מילה או מבט שלנו נושאים איתם הדים מהעבר,
אפשר להתחיל לבחור.
לא לשנות הכול בבת אחת, אלא לעצור רגע לפני האוטומט,
ולשאול את עצמנו:
"זו התגובה שלי מהיום או של פעם?"
השינוי לא מתחיל בצעד גדול,
הוא מתחיל במודעות קטנה,
בבחירה אחת אחרת,
בשיחה שמתחילה אחרת.
וכך, לאט לאט, נבנית הורות חדשה-
כזו שמתבוננת, מבינה ומעבירה לילדים לא רק אהבה,
אלא גם חופש להיות הם עצמם.
כולנו קצת ההורים שלנו.
אבל בגירושים יש לנו הזדמנות נדירה לבחור
איזה חלק מהם אנחנו ממשיכים הלאה,
ואיזה חלק הגיע הזמן לשחרר.
כי גם אם המשפחה השתנתה,
יש דבר אחד שלא משתנה:
היכולת שלכם להיות ההורים שהילדים שלכם זקוקים להם עכשיו-
ולא לשכפל את מה שאתם הייתם צריכים אז.
אם אתם מרגישים שקשה לעצור את האוטומטים הישנים ולבנות תקשורת חדשה אחרי הפרידה, אני כאן לעזור לכם למצוא את הדרך.