״אנחנו מתגרשים״.
זו אולי אחת השיחות הקשות ביותר שילדים שומעים בחיים שלהם.
ובסוף כל ההסברים, כל הניסוחים הזהירים וכל המשפטים שנאמרים באהבה-
זה מה שהם שומעים באמת:
"אנחנו מתגרשים."
ומכאן, הכל משתנה.
בעוד שלכם, ההורים, היה זמן לעבד את ההחלטה ולהתרגל לרעיון,
הילדים חווים את זה כרעם ביום בהיר.
ופתאום צצות מיליון שאלות. חלקן ייאמרו בקול, רובן יישארו בפנים.
הפחדים, החששות, חוסר הוודאות… כולם יוצאים החוצה,
ולכל ילד יש את הדרך שלו להגיב.
ילדים מגיבים לשינוי- כל אחד בדרכו
חלק מהילדים יסתגרו,
אחרים יביעו את הקושי בהתנהגות: בכעס, באלימות או בהתפרצויות.
יש שיחוו רגרסיה (פתאום רוצים לישון עם ההורה, מדברים כמו קטנים),
ויש שיראו “חזקים” (דווקא אלה שצריך לשים לב אליהם יותר מכולם).
לא מזמן סיפר לי אבא בתהליך ליווי:
“תכל'ס… לא ציפיתי לזה. הוא פשוט הפסיק לדבר איתי, עשה איתי ברוגז.”
וזה קורה שוב ושוב.
כי איך אפשר לדעת למה לצפות,
אם זו הפעם הראשונה שאנחנו מתגרשים- וגם הילדים שלנו?
שינוי, גם אם הוא זמני, הוא טלטלה רגשית
אין דרך “לעבור את זה בלי שזה ישפיע”.
אבל אפשר לעבור את זה בצורה שמחזקת את הילדים במקום לשבור אותם.
האופן שבו הילדים יתמודדו עם הגירושים
קשור באופן ישיר לאיך אתם ההורים מתמודדים עם השינוי בעצמכם.
אם תראו שליטה, יציבות ואמון בתהליך- הם ילמדו מכם.
אם תתפרקו רגשית- הם ילמדו שגם העולם שלהם מתפרק.
וזה היופי:
הגירושים יכולים להפוך להזדמנות עבור הילדים,
להתאמן בחוסן, גמישות ויכולת הסתגלות.
להבין ששינוי הוא חלק מהחיים, ושאפשר לצמוח ממנו.
שלושה צעדים פשוטים שיעזרו לילדים להתמודד טוב יותר
1. הישענות על הצלחות מהעבר
הילדים כבר התמודדו עם שינויים בעבר- מעבר כיתה, דירה, גן, חוג.
הזכירו להם (ולכם) איך זה הרגיש אז, ואיך הם הסתגלו.
זה בונה תחושת מסוגלות ומוריד חרדה.
2. שמירה על יציבות ועוגנים קבועים
המשיכו לקיים שגרה קבועה ככל האפשר:
סדר יום, שעות שינה, מפגשים עם חברים, חוגים.
אל תערבבו כמה שינויים בבת אחת- אם יש מעבר דירה, אל תוסיפו גם בן זוג חדש או שינוי בית ספר.
הילדים צריכים מרחב לעיבוד לפני שמערבבים להם שוב את הקלפים.
3. שיח רגשי פתוח לאורך זמן
שיחת הגירושים הגדולה היא לא “ה-שיחה״, היא רק ההתחלה.
שמרו על שיח שוטף, פשוט, מותאם גיל.
שימו לב להתנהגות, לשתיקות, לשפת גוף- ולא רק למילים שהם אומרים.
ילדים מדברים גם כשהם שותקים.
הגירושים הם לא סוף העולם, הם שינוי.
והדרך שבה אתם תנהלו את השינוי הזה,
היא זו שתגדיר את הזיכרון שילדיכם ישאו איתם שנים קדימה.
הם לא צריכים שתבטיחו שלא יכאב,
הם צריכים לדעת שכשכואב- אתם שם.
שגם כשהכל משתנה, אתם נשארים עוגן אחד קבוע.
זה מה שיישאר איתם הרבה אחרי שהאבק ישקע.